מאמרים>  הפחתת מזונות קטינים

 בהליך להפחתת מזונות קיים קושי מובנה, המשותף לכל הליך שנועד לשינוי מזונות – להגדלתם או להפחתתם. הקושי הוא שמדובר בנסיבות בהן כבר קיים פסק דין למזונות הקטינים, או לחלופין הסכם בנוגע למזונות אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני. כלומר, צרכי הקטינים והשתכרות הוריהם נדונו כבר בבית המשפט או גובשו בהסכם לאחר שנוהל משא ומתן בין הצדדים, פסק הדין בעניין מזונות הקטינים הפך לחלוט וחלף המועד לערער עליו. לפיכך הליך להפחתת מזונות, או הגדלתם, הוא להלכה הליך לביטול פסק דין, וככזה מי שפותח בו נושא בנטל ההוכחה והשכנוע.

המתווה המשפטי להפחתת מזונות

המתווה המשפטי בו מתבררת תביעה להפחתת מזונות שונה הוא בתכלית ממתווה של תביעה ראשונית למזונות. במסגרת תביעת מזונות קטינים המתווה הוא בחינת צרכי הקטינים לאור השיעור המינימלי המוכר בפסיקה (1,300 ₪ - 1,400 ₪ לכל ילד), השתכרות ההורים וחלוקת זמני השהייה, ועל בסיס נתונים אלו נקבע גובהם   של דמי המזונות. בניגוד לכך, בתביעה להפחתת מזונות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני לא אמור לערוך בחינה מחודשת של אותם פרמטרים, כי אם לבחון קיומו של שינוי נסיבות מהותי, שהתרחש ממועד פסק הדין או ההסכם ועד להגשת התביעה. הכוונה אינה לשינוי של מה בכך כי אם לשינוי משמעותי ומהותי אותו הצדדים לא יכולים היו לצפות בעת החתימה על ההסכם או במועד מתן פסק הדין. על האב אם כן, הנטל להוכיח כי חל שינוי נסיבות ולפיכך  הותרת סכום המזונות על כנו יהיה בבחינת אי-צדק. ויתרה מכך, תום הלב של האב בהגשת תביעתו יבחן בדקדוק רב.

מהו שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי

השאלה איזה שינוי נסיבות יהא בו כדי לשכנע את בית המשפט להפחית ממזונות הקטינים, היא שאלה שלא ניתן לקבוע בה מסמרות והסוגיה תוכרע  על פי נסיבות ספציפיות  של כל מקרה ומקרה.., שכן יש לזכור כי היכן שמזונות הקטינים עומדים מלכתחילה על הסכום המינימלי, בתי המשפט ייטו שלא להפחית את המזונות, גם אם לכאורה הוכיח האב שינוי נסיבות מהותי. מעבר לכך, משקל משמעותי ניתן לשאלה עד כמה צפוי היה השינוי הנטען בנסיבות. נעמוד על המקרים המגיעים תכופות להכרעת בתי המשפט לענייני משפחה.

מקרה בו האב פוטר או שקרס כלכלית כעצמאי:

פיטורים למרבה הצער הינו תרחיש צפוי בשוק העבודה. מה גם שהעדר תעסוקה או הכנסה הן מלכתחילה אינן נסיבות הפוטרות אב ממזונות קטינים. גם משיקולים של מדיניות בחרו בתי המשפט באופן עקרוני לא להכיר בפיטורים כעילה להפחתת המזונות. התפיסה היא כי אבטלה היא עניין זמני, וכי אין לעודד "פיטורים" טקטיים של אבות לשם הפחתה מגובה המזונות בהם חויבו. יש לחדד, כי אמנם הבאת ילדים חדשים לעולם ופתיחת פרק ב' בחיים הם צפויים מראש היכן שמדובר באדם צעיר. נדמה כי אותן נסיבות בהן נולד לאב ילד נוסף יכולות להביא לתוצאה שונה במקרה של אדם מבוגר יותר.

הרעה במצב הבריאותי של האב:

קיימת נטייה אינטואיטיבית  להניח כי שינוי לרעה במצב הבריאותי של האב הינועילה להפחתת המזונות. . אך לא תמיד מסקנה זו תואמת את המציאות כפי שיוצג להלן: אדם יכול לחלות, אפילו לחלות מאוד, ובעקבות מחלתו לזכות לתשלומי ביטוח נכות או אובדן כושר עבודה – תשלומים אשר יכולים לפי תנאי הפוליסה להוות הכנסה משמעותית. לאמור, על ההרעה במצב הבריאותי צריכה להיות השפעה ישירה על יכולתו של האב להשתכר, כאשר אין לו תנאים סוציאליים המהווים תחליף הולם להכנסתו.

כשהקטינים עוברים להתגורר עם האב:

ככל שבתי המשפט, בחלקם, קידמו את המגמה לפיה יש לגזור את גובה מזונות הקטינים מחלוקת זמני השהייה בפועל בין ההורים, כך גם הכירו בתי המשפט במעבר הקטינים להתגורר עם האב כשינוי נסיבות מהותי. במקרה כזה, ואף שלא מדובר בתביעה לאחריות הורית וחלוקת זמני שהייה, בית המשפט יידרש להיכנס לסוגיית חלוקת הזמנים, לרבות באמצעות פק"ס לסדרי דין לשם עריכת תסקיר, וזאת על מנת לקבל תמונה אובייקטיבית לגבי השינוי הנטען.

סרבנות קשר – "בן מורד":

מקור הביטוי הוא מן הדין העברי. בן מורד (או בת מורדת) הוא מי שאינו מעוניין בכל קשר עם אביו, מתייחס אליו באופן מחפיר, מבלי שהוסת לכך על ידי אמו או אחרים. בית המשפט הכיר בהפחתה מכוח מרידת קטינים במקרים נדירים וקיצוניים ביותר. ראשית, על הילד להיות גדול ובוגר דיו כדי לייחס לו סרבנות קשר עצמאית כלפי אביו. שנית, בית המשפט יידרש להשתכנע כי אין בעמדתם של הקטינים המורדים אף לא בדל של הסתה וניכור מצד אמם.

ניתן לסכם ולומר כי הליך במסגרתו עותרים להפחתת מזונות הינו הליך מורכב .המצריך ליווי משפטי של עו"ד המתמחה בתחום. ככל שהתביעה תוגש בחלוף זמן מועט יותר ממועד פסק הדין, כך יתייחס אליה בית המשפט בחשדנות יתר. 

המאמר נרשם על ידי: עורכת דין קרן גולד בן יאיר