מאמרים>  חלוקת חסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו

 החוק החדש לחלוקת הזכויות הפנסיוניות בין בני זוג לשעבר, עדיין עושה את צעדיו הראשונים בעולם המשפט בישראל. החוק נכנס לתוקפו בפברואר 2015 ומוקדם מידי לעמוד על יעילותו ופרשנותו על ידי בתי המשפט. יחד עם זאת, אין מחלוקת כי מדובר בחוק שהושקעו בו מחשבה ועבודה רבה כיאה לדבר חקיקה שנועד להסדיר תחום פרוץ למדי שהמשפט התקשה להטיל בו את מרותו. הקושי המרכזי עליו החוק נועד לתת מענה הוא הפער בין קיומו של פסק דין לחלוקת זכויות פנסיוניות, לבין אכיפת פסק הדין בפועל. במילים אחרות, וכפי שנסביר, במצב החוקי בישראל אין די בפסק דין הקובע כי פלוני או פלונית זכאים למחצית זכויות הפנסיה של בן/בת זוגם לשעבר. ומכאן בא החוק אל העולם, וכלשון החוק הוא נועד: "לקבוע הסדרים בעניין חלוקה של חיסכון פנסיוני בין חוסך ובין בן זוגו לשעבר". החוק קובע מנגנון לתשלום הזכויות הפנסיוניות להן זכאים בן זוג או בת זוג לשעבר של חוסך, כל עוד נקבעה זכאות זו בפסק דין (או בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין).

הייחודיות שבזכויות הפנסיוניות

לכאורה, זכות פנסיונית היא ככל זכות אחרת שאדם צובר בחייו, וכמותה, זכות זו עומדת לאיזון משאבים בין בני זוג כזכות משותפת שנצברה במהלך החיים המשותפים. ובכל זאת, בבסיס זכויות אלה טמון הבדל מהותי: עבור רוב רובם של המתדיינים בחלוקת רכוש, זכויות אלה טרם הבשילו לכדי מימוש. לא זו בלבד שלא הגיע מועד פירעונן, אלא שהן טרם הצטברו במלואן, ולכאורה ימשיכו להצטבר ולצבור ערך, עוד שנים ארוכות לאחר הפרידה ועד למועד הפרישה של החוסך.

הייחודיות של הכרעה לחלוקת זכויות פנסיוניות

בבסיס מלאכת איזון המשאבים עומדת נוסחה פשוטה לכאורה, לפיה בן הזוג שצבר על שמו שווי רב יותר של זכויות משותפות ממועד הנישואין – כמו זכויות פנסיוניות –  יעביר במועד פקיעת הנישואין מחצית מההפרש שלטובתו אל בן הזוג השני, ובכך יהיה "לאזן" זכויות אלה. אלא שנוסחה זו אינה פשוטה כלל ועיקר בהקשר לאיזון זכויות פנסיוניות. ראשית, זכויות אלה טרם הבשילו לכדי מימוש כאמור ואינן נתונות עדיין לידי החוסך על מנת לחלקן. שנית, פעמים רבות זכויות אלה התחילו להצטבר טרם הנישואין, בעוד בן הזוג לשעבר זכאי לחלקו בזכויות שהצטברו מיום הנישואין בלבד. ייחודיות זו גררה אחריה גם שוני ביחס השיפוטי לזכויות אלה: שווי הזכות הפנסיונית העומדת לחלוקה הוא תוצאה של חישוב מורכב ותלוי גורמים רבים, ואין זה ממומחיותו של בית המשפט לערוך חישוב שכזה. המדובר בחישוב חשבונאי מובהק ומורכב הנתון למומחיות של אקטואר. חשוב לזכור כי לבני זוג נתונה האפשרות (המועדפת על בתי המשפט) להסכים ביניהם על דרך החלוקה של זכויות אלה, לפי כל פרמטר שיראו לנכון, גם באמצעות חישוב אקטוארי אליו יפנו באופן עצמאי. אם לא ישכילו לעשות כן, ימנה בית המשפט אקטואר כמומחה מטעמו לשם חישוב שווי הזכויות. מקובל שבית המשפט מורה לאקטואר להעמיד שני חישובים רלוונטיים: אופן החלוקה לביצוע מידי – באמצעות היוון הזכויות וחישוב שוויין לפירעון מידי, או לחלופין, אופן החלוקה ליום פרישת בן הזוג החוסך, לפי שווי הזכויות בעתיד.

הקושי המיוחד באכיפת פסק דין לחלוקת זכויות פנסיוניות

האופי המיוחד של הפרקטיקה המשפטית נבע אפוא מן האופי המיוחד של הזכות הפנסיונית עצמה, ומאפיינים מיוחדים אלה הביאו לקשיים נוספים גם באכיפת פסק הדין לחלוקת זכויות פנסיוניות – קשיים עליהם החוק החדש נועד לענות. בסופו של יום זכותו של בן זוג לשעבר לקבל את חלקו בפנסיה של החוסך, היתה תלויה ברצונו הטוב של החוסך, שעם קבלת גמלתו, אכן יעביר מחציתה או חלק אחר ממנה לידי בן זוגו לשעבר. במידה ולא עשה כן, נדרש בן הזוג לשעבר לפנות להליכי הוצאה לפועל, לעיתים בחלוף שנים ארוכות לאחר פסק הדין, ולהתמודד עם שלל טענות לאי-בהירות של פסק הדין בדבר אופן החלוקה – טענות שיכולות להיות לגיטימיות נוכח קושי נוסף והוא התמורות הרבות שהתחוללו בענף הפנסיה במשך השנים. קרנות פנסיה מרכזיות קרסו, והענף עבר רפורמה עמוקה. כמו כן החיסכון לפנסיה אפשרי בכמה אופנים ומסלולים, מפנסיה הנצברת בשיתוף עם המעביד, עם או בלי רכיב פיצויים, ועד פנסיה תקציבית. יוצא שגם אם כבר היה רצון טוב מצד החוסך, יכולות לקום מחלוקות לגיטימיות לגבי גובה החלק להעברה ומרכיביו. ועוד יש לזכור כי זכות פנסיה הרשומה על שם צד אחד בלבד, על אף קיומו של פסק דין הקובע כי בן הזוג לשעבר זכאי לחלק מזכות זו, עודנה חשופה לעיקולים או שעבודים מצד נושים של בן הזוג החוסך.

החידושים שבחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני

אחד ההישגים המרכזיים שבחוק מגולם כבר בסעיף ההגדרות. המחוקק הגדיר ומיפה, לראשונה, את הזכויות הפנסיוניות לסוגיהן, העומדות או שאינן עומדות לחלוקה בין בני זוג. לאור האמור לעיל, אין להתפלא על כך כי הפירט נגיש יותר לרואי חשבון מאשר למשפטנים. הפירוט שבסעיף ההגדרות מונה את סוגי החיסכון לפנסיה (לרבות קרן השתלמות וקופת גמל), עומד על הישנות שבהן ("קרן ותיקה", "קופת ביטוח ישנה", "ישנה-הונית" ו"ישנה-קצבתית"); עוד עומד החוק על מוצרי הביטוח החדשים יותר כגון פנסיה תקציבית ואפיקים לכיסוי ביטוחי למקרי מוות, נכות, ואובדן כושר עבודה.

עבור כל אחד ואחד מאפיקים אלה מעמיד החוק כללים לזכאות בן הזוג לשעבר, אם בכלל, ואופן חישוב חלקו. חידוש מידי שהוחל בעקבות החוק החדש הוא למשל ההסדרה של נסיבות פרישה לפנסיה מוקדמת, אשר לגביה התנהל ויכול בפסיקה – האם דינה כפנסיה לצורך איזון המשאבים או שמא מדובר בהסדר שכר מיוחד עם המעביד שאינו משום פנסיה.

על בקשה לרישום פרטי פסק דין

החוק מעמיד מנגנון לביצוע פסק דין לחלוקת זכויות פנסיוניות. עם מתן פסק דין מתאים (או הסכם שאושר כפסק דין), בן הזוג לשעבר יכול לפנות אל הגוף החוסך (קרן הפנסיה למשל) בבקשה לרישום של פרטי פסק הדין. התנאי לכך הוא שפסק הדין עצמו עומד בהוראות החוק ומכיל פרטים לאופן חלוקת הזכויות, כמו המועד הקובע לתחילת צבירת הזכויות ו"מועד הפירוד" לפיו יחושב חלקו של בן הזוג לשעבר. בתנאי שפסק הדין עומד בתנאים מוקדמים אלה, קרן הפנסיה תרשום על זכויות הפנסיה הערה בדבר קיומו של פסק הדין. רישום ההערה מהווה הגנה חזקה על זכויות בן הזוג לשעבר. לא ניתן למשוך או לשעבד את הכספים ללא הסכמת בן הזוג לשעבר ולא ניתן להטיל עיקול על החלק לו הוא זכאי. הוראה מהותית נוספת היא כי עם הגיע מועד זכאותו של החוסך לקבלת גמלה או תקבול אחר, בן הזוג לשעבר יקבל את חלקו ישירות מהקרן ללא כל צורך באישור של החוסך או בפניה לרצונו הטוב.

אם כן, "על הנייר" המדובר בחוק מהותי שנועד לתת מענה מעשי לקשיים שעלו במימוש זכויות פנסיוניות פסוקות. מנגד, החוק מצוי בתוקפו החל מפברואר 2015, ולפיכך מוקדם כאמור לסכם ולהתייחס ליעילותו והצלחתו.

המאמר נרשם על ידי: עורכת דין קרן גולד בן יאיר

בהתאם לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד – 2014)​