מאמרים>  חשיבותו של הסכם ממון בין בני זוג

 בני זוג, כמו כל חבר אנשים אחר, רשאים לחתום על שלל הסכמים בכל נושא שיעלו על דעתם, חוץ מחריגים הנוגעים לטובתם של ילדים, החוק אינו מתערב בחופש זה של הצדדים - כל עוד לא מדובר בהסכם בלתי חוקי או בלתי מוסרי, או כזה הנוגד את תקנת הציבור. אמנם רבים מהסכמים אלה מוכתרים בכותרת "הסכם ממון" אך לא כולם כאלה. לפיכך נחדד בקצרה את הייחודיות שבהסכם ממון.

"הסכם ממון" שואב חיותו מחוק יחסי ממון

הייחוד הראשון של הסכם ממון הוא בכך שהוא מחליף את ברירת המחדל הקבועה בחוק יחסי ממון. כלומר, במידה והצדדים לא חתמו על הסכם ממון, יחול עליהם מנגנון איזון המשאבים שבלב חוק יחסי ממון. ובמילים אחרות, עם פקיעת נישואיהם יאוזן ביניהם באופן שווה, שווי כלל הזכויות שצברו במהלך הנישואין. באמצעות הסכם ממון, יכולים צדדים להסכים כי יערך ביניהם איזון אחר, אם בכלל. ייחוד נוסף הוא כי ניתן לשנות או לתקן הסכם ממון בכתב בלבד, וגם התיקון, כמו ההסכם המקורי, חייב את אישורו של בית המשפט.

סעיף 1 לחוק יחסי ממון מגדיר הסכם ממון כ"הסכם בין בני-זוג המסדיר יחסי-ממון שביניהם". אז אמנם "הסכם ממון" בין בני זוג יכול להחיל הוראות הנוגעות למזונות הקטינים או לאחריות ההורית כלפי הקטינים, אך הכרחי כי יחיל את המרכיב הרכושי, וכי רכיב זה יצפה פני עתיד. לאמור, כי ההסכם יסדיר את אופן חלוקת הנכסים, או אי חלוקת הנכסים, במקרה של פרידה, גירושין או מוות.

אישור ואימות של הסכם ממון

על מנת לתת תוקף להסכם ממון, החוק מחייב כי ההסכם יאושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני, בהתאם להוראות החוק. אין לטעות, בית המשפט או בית הדין יכולים לתת תוקף של פסק דין לכל הסכמה בין בני זוג. אך מבלי לזלזל, אישור זה עדיין איננו כדין אישור ואימות לפי חוק יחסי ממון. החוק קבע כי הסכם ממון יאושר על ידי בית המשפט כתנאי לתוקפו, ואישור זה מקפל בתוכו שני נדבכים: האחד הוא נדבך מתן התוקף בדומה למתן תוקף להסכמים אחרים. בכך מושווה מעמדו של ההסכם לפסק דין הניתן לאכיפה בכל האמצעים החוקיים הקיימים. אך קיים גם נדבך שני, והוא מוגשם באולם בית המשפט במעמד הצדדים. לפי סעיף 2(ב) לחוק יחסי ממון, לשם אישור ההסכם על בית המשפט להשתכנע כי בני הזוג "עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו". משמעות הדבר היא כי בית המשפט יעיין בהסכם ויוודא עם כל אחד מן הצדדים, באופן ישיר, כי אין לו הסתייגויות מן ההסכם, כי עומד מאחורי הסכמתו וכי משמעות ההסכם בהירה לו היטב. אקט זה של אישור "כפול" מעניק להסכם ממון חוסן מיוחד מפני מי שמבקש לבטלו. לא ניתן יהיה להסתפק בטענות לבטלותו של ההסכם מפאת פגמים בכריתתו, אלא יש להתמודד עם הליך האישור ובחינתו של בית המשפט, ולהצביע על פגם שנפל גם בהליך זה.

מי יכול להתקשר בהסכם ממון

בניגוד למקובל לחשוב, בהסכם ממון לפי חוק יחסי ממון יכולים להתקשר רק בני זוג נשואים, או כאלה שעומדים להינשא בסמוך לאחר ההסכם. כלומר, ידועים בציבור אינם יכולים להתקשר בהסכם ממון. הם יכולים להתקשר ב"הסכם לחיים משותפים" ובשלל הסכמים המסדירים את יחסיהם, גם לעתיד, ובית המשפט יתן להסכמים אלה תוקף של פסק דין מתוקף סמכותו, אך לא לפי חוק יחסי ממון ולא יהיה באלה בבחינת "הסכם ממון".

לכאורה, לשון החוק מסמיכה את בית המשפט לאשר גם הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין, והסמכות לאשר הסכמים אלה נתונה לפי החוק גם לנוטריון. אלא שבתי המשפט פרשו הוראה זו בצמצום. משמע, כי רק בני זוג שטרם נישאו אך עומדים להינשא בקרוב יכולים לאשר הסכם ממון, גם בפני נוטריון, אך הסכם זה יהא הסכם על תנאי עד לנישואין, ואם לא נישאו, ההסכם אינו הסכם ממון והוא ניתן לביטול.

היתרונות שבהסכם ממון

אין חולק כי בהסכם ממון טמונים יתרונות רבים. ראשית, הצדדים משחררים את עצמם מברירת המחדל שלפי חוק יחסי ממון וחופשיים לעצב את החלוקה ביניהם לפי ראות עיניהם וטובתם כפי שהם רואים אותה. יתרון נוסף טמון בהסכם אליו הצדדים הגיעו כאשר יחסיהם מתנהלים על מי מנוחות ובטרם עלו על שרטון. הסכם ממון הוא אף כלי יעיל ביותר לשימור הון ורכוש שאדם צבר טרם נישואיו או היכרותו עם בן/בת הזוג. ללא הסכם ממון, הדין מכיר במצבים בהם נכסים אישיים מובהקים – כגון נכסים מלפני הנישואין, או שניתנו במתנה או בירושה – עלולים "לזלוג" אל השיתוף בעילות שונות ולהפוך למשותפים. הסכם ממון מונע אם כן "זליגה" שכזו. הסכם ממון יכול אף לפשט בהרבה את מהלך הפרידה וחלוקת הרכוש באמצעות קביעת מועד או תנאי שעם התקיימותם תופעל החלוקה עליה הסכימו הצדדים בהסכם. בניגוד לכך, איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון תלוי ב"פקיעת הנישואין", כלומר, מוות או גירושין כדין. לעיתים מועד ה"פקיעה", הגירושין, יכול להגיע רק לאחר שנים של הליכים משפטיים ולא פעם אחד הצדדים מעכב את מועד "הפקיעה" בכוונת מכוון. למרות שחוק יחסי ממון תוקן והעניק לבית המשפט סמכות להקדים את מועד האיזון ככל שה"פקיעה" מתעכבת, עדיין מועד הפקיעה יכול להוות אבן נגף וחסם מפני סיום הסכסוך. לפיכך, הסכמה מראש בין הצדדים על מועד ה"פקיעה", למשל עם מתן הודעה בכתב של אחד הצדדים, יכולה למנוע עימותים רבים.

הסכם ממון אינו צוואה

לבסוף נזכיר, כי אמנם נישואין יכולים לפקוע גם באמצעות מותו של אחד הצדדים, אך הסכם ממון אינו יכול להכיל הוראות "צוואתיות" – כלומר הוראות הקובעות מה יעלה בגורל רכושו של אחד הצדדים לאחר מותו. הוראות אלה תהיינה בטלות ומקומן בצוואה בלבד. אין להתבלבל: ניתן לקבוע בהסכם ממון כי דירתה של אשה מלפני הנישואין תהא דירה משותפת, ובכך תיגרע מהיקף עיזבונה של האשה מחצית מהדירה. אך לא יהיה בכך לקבוע כיצד תחולק המחצית שנותרה בידה. בהעדר צוואה, תחולק מחצית זו בהתאם לדיני הירושה. מכאן שמחובתו של כל עורך הסכם ממון ליידע את הצדדים כי על מנת להשאיר הוראות צוואתיות עליהם לערוך צוואה כדין. הרציונל שבבסיס הכלל הוא שהמחוקק ביקש לשחרר אדם מלהיכבל להתחייבות שנתן לביצוע לאחר מותו, ולהתחייב כאמור רק באמצעות צוואה – אותה ניתן לשנות או לבטל בכל עת.

המאמר נרשם על ידי: עורכת דין קרן גולד בן יאיר